שנת תשע"ד תיזכר לבטח כאחת השנים היותר מעניינות בפוליטיקה הישראלית.

בנימין נתניהו שקיבל את האשראי להקמת הממשלה לא ידע עדיין את כמות הצפרדעים שאותן יאלץ לבלוע משני האחים, אנשי הברית החדשה נפתלי בנט ויאיר לפיד.

הממשלה שהחלה את עבודתה בחקיקת חוקים אנטי חרדיים, נקלעה למאבקים פנימיים ונתניהו מצא את עצמו פעם אחר פעם נסחט על ידי ראשי הסיעות, דבר שהקשה על תפקודה של הקואליציה.

בנט ולפיד שהציגו אחדות לצורך כניסה לממשלה הבינו מהר מאוד שרב השונה על המשותף וכי ברית האחים היא אפילו לא ברית של בני דודים, אך השניים סייעו זה לזה בהעברת שלושת החוקים מעוררי הביקורת: חוק הגיוס, חוק המשילות וחוק משאל עם.

זמן קצר עבר, ולפיד, שעדיין לא הבין את ההבדל בין תפקיד שר אוצר לכותב טורים ופוסטים ברשת החברתית, הבין כי בפוליטיקה הישנה וכנראה גם בחדשה מי שלא מציג הישגים הוא טרנד חולף והחל לדבר על הנושא המדיני ועל הסכם שלום עם הפלסטינים למורת רוחו של האח בנט.

נפתלי בנט שהבין עם מי יש לו עסק החליט להתעלם מהנושא המדיני המדובר ונתן דרור וביטוי למחשבתו האמיתית על האח שהפך לחורג.

נראה היה שאצל נתניהו הצרות הן גם מבית ואל כאב הראש ששמו דני דנון הצטרף אביגדור ליברמן ששאף להשתלט בבא היום על תנועת הליכוד אך הבין כי הוא ממש לא רצוי שם ולכן החליט לפצל את שתי המפלגות והודיע על פרישת ישראל ביתנו משורות הליכוד

ירי הטילים על ישובי הדרום ופתיחת מבצע צוק איתן שחרר סופית את הניצרה אצל ליברמן שלא היסס לבקר את התנהלות הממשלה והעומד בראשה.

ראש הממשלה שלא נשאר חייב הבהיר מהר מאוד לשרים מה הוא חושב עליהם ומהי הדרך להתנהלות ראויה בשעת לחימה.

בזמן שלפיד וליברמן הצליחו לשמור – לפחות כלפי חוץ על אחדות המפלגה – אצל בנט החריקות לא אחרו להגיע וניצני המרד בבית היהודי החלו לפרוח מהר מאוד.

בנט שכינה את השניים דיקטטורים הצליח להעביר חוקה חדשה בכינוס מרכז המפלגה וכך הצליח להפוך את הבית היהודי למפלגה בדמותו תוך ויתור על בסיס הערכים של הציונות הדתית.

גם במפלגות החרדיות המצב לא פשוט ומעורר דאגה. האחדות המפורסמת שהיתה אימת כל הממשלות, נפגמה, וגרמה למפלגות החילוניות להבין כי הנציגות החרדית כבר איננה קולקטיב מאיים אלא אינדיבידואל חסר מחויבות שניתן לקניה.

כיום ניתן לומר, כי בעקבות חוק המשילות והעלאת אחוז החסימה מפלגת יהדות התורה תשמור על האחדות בין הציבור הליטאי והחסידי, אך בתנועת ש"ס שלאחר פטירת מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, המצב סבוך מאוד ובנוסף למלחמה מול משה כחלון על קולות המסורתיים ניצבת ש"ס גם מול מלחמה מבית המאיימת על שלמותה של המפלגה.

מסתבר כי גם את הליכוד תפס הפילוג ורגע לפני סיום שנה פוליטית סוערת במיוחד הודיע שר הפנים גדעון סער על החלטתו לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטים.

ימים יגידו אם סער יצעד ביחד עם כחלון ברשימה משותפת או שיסתער על ראשות הליכוד מבחוץ אבל דבר אחד כבר ברור היום, מפלגת הליכוד נמצאת באחד מרגעי השפל הגדולים שלה, שפל אליו הגיעה בזכות התנהלות לקויה של נתניהו ואנשי לשכתו.